אקזמה בידיים

אקזמה בכפות הידים, המוכרת היטב לעקרות הבית או לאמהות צעירות, הינה תופעה דלקתית מטרידה מאד המאופיינת בפריחה בכפות ואצבעות הידים עם התפרצויות חריפות ומהלך כרוני בחלק לא מבוטל של המקרים.

סימני ההיכר של המחלה:

• גרד טורדני
• אדמומיות
• בצקת
• גלדים
• קילופי עור
• סדקים
• התעבות ונוקשות העור – ליכניפיקציה

הגורמים להופעת אקזמה בידיים

הגורם הסביבתי / החיצוני השכיח הוא חשיפה ממושכת לחומרי ניקוי.  בחלק ניכר מהמקרים מדובר בתגובה אלרגית מחשיפה תעסוקתית לכמיקלים כאלה, או אחרים (מעצבי שיער, קוסמטיקאיות, אחיות, צוותים רפואיים, עובדים במתכות כבדות, עובדי בנין, נגרים ועוד). צורה זו של אקזמה בידיים מכונה "דלקת עור אלרגית ממגע" (Allergic contact dermatitis).

במקרים אלה ניתן לזהות את החומר האלרגני שגורם לאקזמה התעסוקתית באמצעות מבחני מטלית ייחודיים (טסטים). המנעות מחשיפה לאלרגנים שזוהו עשויה למנוע בחלק מהמקרים התלקחויות עתידיות של האקזמה. שימוש בכפפות עשוי לסייע בהמנעות מחשיפה ישירה לאלרגן. כפפות נטולות לטקס מומלצות למקרים עם רגישות למרכיב זה של הכפפות.

אקזמה בידיים שכיחה בין השאר גם במקרים הסובלים מדלקת עור אטופית, כתוצאה מנטייה אישית ורגישות יתר לטריגרים שונים.במקרים קשים האקזמה עלולה לפגוע גם באמות הידים ובאיזורים נוספים בגוף.

דלקת עור אטופית, או אסתמה של העור מתבטאת לרוב בתפרחת דמויית אקזמה באיזורים שונים של העור – בעיקר באיזורי קפלים בקדמת המרפקים או אחורי הברכים, כולל כפות ואצבעות הידים.

דלקות עור תעסוקתית המתבטאת באקזמה בידיים

אקזמה בידיים יכולה כאמור לעיל להיות גם תעסוקתית כלומר מתרחשת דלקת בעור כתוצאה ממגע ישיר עם חומרים כימיים שונים בזמן העבודה.
מרבית דלקות העור ממגע הגורמות לאקזמה בידיים ייגרמו בסביבת עבודה נוזלית (רטובה). לא בכל המקרים השימוש בכפפות יפחית את התופעה שכן יש עובדים רבים שרגישים לכפפות לטקס וכן לא בכל המקרים הכפפות עמידות בפני החומרים הכימיים.

דוגמאות למקצועות כאלו הם:

• מעצבי שיער – העובדים בסביבה רטובה ונחשפים לתמיסות לעיצוב שיער קבוע (החלקה או סלסול), חומרים לצביעת השיער וחומרים להבהרת שיער
  לק ג'ל או בניית ציפורניים – עקב חשיפה לאקריל המצוי בחומרים אלו
• נגרים – נחשפים לדבקים, חומרי חיטוי, מדללי צבע, ממסים, משמרי עץ
  עובדי בניין – הנחשפים למלט
• וטרינרים – העובדים בסביבה רטובה ונחשפים לחומרי חיטוי, בשר, נוזלים מאיברים פנימיים והפרשות של בעלי חיים

כיצד מאבחנים את סוג האקזמה

במקרה של תפרחת בכפות הידים שעל פי תסמיניה מאובחנת כאקזמה, על מנת לבסס את האבחנה ניתן לשלול מחלות כרוניות , כגון פסוריאזיס, פטרת, דלקת עור אטופית (אסתמה של העור) ועוד, באמצעות איתור תסמינים נוספים הטיפוסיים לתפרחות שאינן אקזמה, בבדיקת כלל עור הגוף.
כמו כן , תחקיר המתייחס לנסיבות השכיחות הקשורות בהתלקחות האקזמה, כגון – חשיפה למים, חומרי ניקוי , מקצוע, עיסוק וכד', יסייע לאיתור הסיבות הישירות למחלה וכיצד ניתן למנוע ולהקל על המהלך הכרוני המתמשך של המחלה.

על מנת לשלול דלקת עור ממגע יש לבצע תבחיני מטלית (טסטים) – מדובר במדבקות שמדביקים על גב החולה למשך 48 שעות. באמצעות בדיקה זו ניתן לאבחן את סוג האלרגן הגורם לתפרחת.
באם נמצא אלרגן מתאים, הטיפול העיקרי הינו מניעה מחשיפה לאלרגן זה.

טיפול באקזמה בכפות הידיים

בשלב החריף של האקזמה מה שיכול להרגיע ולהקל זוהי חבישה לחה עם תמיסת מים פיסילוגית (סליין) .
בשלב התת חריף מקובל להעזר בתכשירים נוגדי דלקת על בסיס קורטיזון, עם או ללא מרכיב אנטיביוטי במקרה של זיהום משני.
בשלב הכרוני חשיבות יתירה לתיחזוק ה"ידידותי" של העור הנגוע, ע"י תכשירי לחות שומניים והמנעות מחשיפה לא מוגנת למים, חומרי ניקוי ו/או אלרגנים מזוהים . שימון העור מספק הגנה משמעותית מהתלקחויות חוזרות של האקזמה.
במקרים קשים מקובל להעזר בתרופות אנטי-היסטמיניות להקלת הגרד, ו/או בפוטותראפיה ו/או בטיפולים סיסטמים תחת בקרה ומעקב רפואי.