פטרת כף הרגל

מהי פטרת כף הרגל?

פטרת כף הרגל (Tinea Pedis, Athlete's foot) היא הסוג השכיח ביותר של זיהום פטרייתי הפוגע בעור כף הרגל. נהוג לכנותה גם 'תסמונת רגל האתלט' עקב השכיחות הגבוהה בקרב ספורטאים.

זיהום פטרייתי זה נגרם על ידי קבוצת פטריות הנקראת דרמטופיטים. הדרמטופיטים, הם דיירים מוכרים הנמצאים באופן טבעי על גבי עורנו. כאשר העור נקי ויבש גדילתם מבוקרת ואין הם גורמים לזיהום, אך כאשר העור לח ורטוב למשך זמן ארוך מדי, הם גדלים ביתר וגורמים לזיהום מקומי, בעיקר באזורים צפופים ולחים כמו בין אצבעות כפות הרגליים.

בדרך כלל מדובר בזיהום קל מאד, המופיע לרוב בעור שבין אצבעות כף הרגל או על כף הרגל עצמה. סימפטומים אופייניים לזיהום כוללים קילופים, אודם וגרד. מרבית המקרים ניתנים לטיפול יעיל בעזרת תרופות נגד פטריות.

פטרת כף הרגל

סימפטומים של פטרת כף הרגל

הסימפטומים של פטרייה בכף הרגל כוללים גרד, צריבה, תחושת עקצוץ ואי נוחות בין אצבעות כפות הרגליים. סימנים נפוצים נוספים הם פריחה אדומה, יובש ניכר בתחתית כף הרגל, קילוף של העור ושלפוחיות מגרדות. אם הפריחה חמורה במיוחד, עלול העור להיסדק ולגרום לחשיפה של הרקמה הנמצאת מתחת לעור. מצב זה גורם לכאב רב ומעלה את הסיכון להתפתחות זיהום חיידקי משני. ציפורניים עבות, בעלות צורה חריגה או צבע שונה, המופרדות ממיטת הציפורן, מהוות גם הן אינדיקציה לנוכחות זיהום פטרייתי.

הגורמים לפטרת כף הרגל

פטריה בכף הרגל משגשגת בתנאים לחים, חמים ורטובים. למשל, נעליים צמודות הלוחצות את האצבעות יחד יכולות ליצור סביבה מתאימה לגדילה של הפטרייה והתפתחות זיהום. מזג אוויר חם ולח תורם גם הוא לגדילה של הפטרייה.

פטרת כף הרגל מדבקת ויכולה להתפשט על ידי מגע עם אדם נגוע או משטחים מזוהמים כמו מגבות, רצפות ושירותים משותפים במתחם ציבורי ונעליים.

גורמי סיכון לפטרת כף הרגל

קיימים מספר גורמי סיכון לפתח זיהום פטרייתי בכף הרגל:

• מין זכר
• שימוש בנעליים וגרביים צמודים ו/או לא נוחים
• שיתוף של מזרנים, שטיחים, מצעים, בגדים ונעליים עם אדם הסובל מפטרייה בכף הרגל.
• הליכה יחפה באזורים ציבוריים כמו מקלחות חדר כושר, בריכות, סאונות וכדומה.
• מערכת חיסונית מוחלשת

טיפול בפטרת כף הרגל

בעוד שרוב המקרים של פטרת כף הרגל יכולים להיות נשלטים באמצעות תרופות ללא מרשם המגיעות בצורות שונות (ספריי, קרם, ג'ל, אבקות), מקרים חמורים צריכים להיות מטופלים על ידי רופא העור, אשר יכול לתת מרשם לטיפול טופיקלי או פומי יעיל דיו לחיסול הפטריה. במידה והפטרייה חוזרת ונשנית באופן תדיר, ייתכן שרופא העור ימליץ על טיפול ממושך.

פטרת ציפורני הרגליים

סיבוכים של פטרת כף הרגל

הפריחה תופיע בדרך כלל ברווח שבין האצבע הרביעית והחמישית בכף הרגל. ללא טיפול עלולה הפריחה להתפשט לחלק התחתון (אזור הסוליה) ולצידי כף הרגל. הזיהום אף עלול להתפשט לציפורני הרגליים ולהפוך אותן ליבשות ומתפוררות.

בנוסף, פטרייה בכף הרגל שאינה מטופלת יכולה להוביל לזיהום חיידקי משני, החודר דרך העור היבש והסדוק. כמו כן, יכולה להופיע תגובה אלרגית לזיהום הכוללת שלפוחיות על הידיים והאצבעות.

גירוד של אזור הפריחה בכף הרגל ולאחר מכן מגע עם אזורי גוף נוספים עלול לגרום להעברת הפטרת. מומלץ לטפל בזיהום עם הופעתו מאחר וככל שהזמן עובר, קשה יותר להיפטר ממנו. חשוב לשטוף ידיים ביסודיות לאחר כל מגע עם אזור הפריחה.

מניעה של פטרת כף הרגל

מניעה של פטרת כף הרגל מתחילה בסביבה הקרובה. החלפת גרביים תדירה, התאמת נעליים נוחות ושמירה על ניקיון ויובש כף הרגל חשובים במניעה. להלן מספר צעדים נוספים שעשויים לסייע:

1. בחירת נעליים מתאימות גם היא חשובה במניעה של פטרת כף הרגל. בבחירת הנעל חשובה העדפת חומרים טבעיים על פני סינתטיים ומומלץ להימנע מנעלי פלסטיק או גומי. כמו כן, יש להעדיף נעליים קלות ומאווררות.
2. החלפת גרביים תכופה במידה וכפות הרגליים מייצרות זיעה באופן תדיר
3. הגנה על כפות הרגליים במקומות ציבוריים
4. שימוש בנעליים עמידות במים במקלחות ציבוריות.
5. שימוש בתכשירים אנטי פטרייתים באופן יום יומי
6. הימנעות משיתוף חפצים אישיים כמו נעליים, גרביים, מגבות וכדומה.