צלוליטיס

מה זה צלוליטיס?

צלוליטיס (Cellulitis) הוא זיהום חיידקי אקוטי של הרקמות והעור, המאופיין בכאב, אדמומיות, נפיחות וחום מקומיים. הזיהום עשוי להיגרם על ידי חיידקים מקומיים המיישבים את העור, או על ידי מגוון רחב של חיידקים אחרים. חיידקים יכולים לחדור לשכבה החיצונית של העור (הדרמיס) דרך סדקים בעור, שפשופים, חתכים, כוויות, עקיצות חרקים, נשיכות, חתכים כירורגיים וצנתרים תוך-ורידיים.

היכן מופיע צלוליטיס?

צלוליטיס עשוי להופיע בכל אזור על גבי העור אך נפוץ בעיקר ברגליים התחתונות (במבוגרים) ובאזור הפנים והצוואר (בילדים). האדמומיות המופיעה בצלוליטיס יכולה להיות אחידה או בלתי סדירה (כפי שנראה בתמונה משמאל).

מהם הסימפטומים והסימנים של צלוליטיס?

צלוליטיס מתפתח לרוב באזור אחד ועל כן הופעה של אודם על פני יותר מאזור אחד (למשל, על פני שתי הגפיים) אינה אופיינית לצלוליטיס ומצביעה ככל הנראה על מצב רפואי אחר (כמו contact dermatitis או stasis dermatitis). כמו כן, בצלוליטיס אזור האדמומיות בעור אינו מוגדר היטב, וקשה להצביע על המקום ממנו האדמומיות נפסקת ומתחיל עור בעל מראה תקין.

לפני שמופיעים סימנים עוריים, האדם עשוי להרגיש חולה. חלק מהמטופלים חווים תסמינים של חום, צמרמורת או עייפות. במצב של דלקת חמורה – שושנה (Erysipelas) – סימני נוספים עשויים להופיע כמו כאב עז, זיעה קרה, בלבול וקשיי ריכוז.

כאשר הזיהום חמור, חלק מהמטופלים יפתחו שלפוחיות על גבי העור האדום והנפוח. כמו כן, בלוטות הלימפה הקרובות לאזור הזיהום עשויות להיות נפוחות וכואבות.

מי עשוי לפתח צלוליטיס?

צלוליטיס הוא זיהום שכיח. מוערך שכ-14.5 מיליון מקרים של צלוליטיס מאובחנים בארצות הברית בכל שנה. מספר האנשים שמפתחים צלוליטיס עולה בכל שנה, בגלל עלייה מקבילה בגורמי הסיכון: תוחלת החיים עולה, יותר סובלים מהשמנת יתר, יותר חולים בסכרת (במיוחד אם אינה מטופלת).

מהם גורמי הסיכון לפתח צלוליטיס?

1. מחלות רקע. המחלות והמצבים הרפואיים הבאים מעלים את הסיכון לפתח צלוליטיס:
   • פטרת כף הרגל
   • אטופיק דרמטיטיס
   • מחלה ממארת
   • סכרת
   • מחלות כבד או כליה
   • בצקת לימפטית
   • מצבי דיכוי חיסוני משניים למחלה (איידס) או לתרופות (כימותרפיה, סטרואידים).
   • מחלות כלי דם (בעיקר המשפיעות על זרימת הדם בגוף)
   • כיבים פתוחים
   • סמיכות לניתוח שבוצע לאחרונה
2. פגיעות חוזרות ונשנות בעור. מחקרים מראים שאנשים החווים פגיעות חוזרות ונשנות בעור נמצאים בסיכון מוגבר לפתח צלוליטיס:
   • ספורטאים
   • ילדים
   • אנשי צבא
   • אסירים
   • משתמשי סמים (באמצעות מזרקים)
   • דיירי בתי אבות

מהם הגורמים לצלוליטיס?

חיידקים הם הגורמים העיקריים לצלוליטיס. החיידקים העיקריים הם סטרפטוקוקוס (Streptococcus) וסטפילוקוקוס (Staphylococcus). חלק גדול מהחיידקים שגורמים לצלוליטיס חיים על גבי עורנו באופן טבעי ללא כל גרימת נזק.

עם זאת, כאשר יש פגיעה בשלמות העור או תפקודו, הם מצליחים לחדור פנימה ולחולל זיהום. פגיעה בעור יכולה להיות ברורה לעין כמו פצע, חתך או כוויה, אך יכולה להיות גם נסתרת מהעין. למעשה, גם סדקים קטנטנים בעור יכולים להוות אתר כניסה לחיידקים ולכן מטופלים הסובלים מאקזמה כגון אטופיק דרמטיטיס או מצב אחר של עור יבש במיוחד נמצאים בסיכון מוגבר לפתח צלוליטיס.

איך מאבחנים צלוליטיס?

כיום אין בדיקה רפואית אחת המאבחנת צלוליטיס. האבחנה היא קלינית ומבוססת על הסתכלות והתרשמות מהעור המעורב. לעיתים, חלק מהמטופלים יידרשו לבצע בדיקות נוספות כמו בדיקות דם, בדיקת US וכו' כדי לקבל אבחנה מדויקת.

כאשר יש ניקוז, פצע פתוח, או אתר כניסה ברור, צביעת גראם לחיידקים ותרבית מספקות אבחנה דפיניטיבית. בהיעדר הממצאים הללו, האטיולוגיה החיידקית של צלוליטיס היא קשה לביסוס, ובמקרים מסוימים צלוליטיס סטאפילוקוקאלית וסטרפטוקוקאלית יכולות להציג תסמינים דומים.

הטיפול בצלוליטיס

טיפול מוקדם בצלוליטיס הוא חשוב ויכול למנוע מצב של זיהום נרחב יותר ואף זיהום של מחזור הדם. הטיפול הראשוני בצלוליטיס הוא טיפול תרופתי באנטיביוטיקה וניהול נכון של העור המעורב. סוג האנטיביוטיקה ומשך הלקיחה ישתנה בהתאם לחומרת הצלוליטיס ומחלות הרקע. הפסקה מוקדמת של הטיפול האנטיביוטי, מסכנת את המטופל בחזרה של הצלוליטיס. לאחר התחלת הטיפול בצלוליטיס, שיפור צפוי להיראות בתוך יום עד יומיים.

כאשר מאובחן ומטופל בזמן, הזיהום נרפא לחלוטין ללא השלכות לטווח הארוך. ללא טיפול, הזיהום עשוי להתפשט אל עבר בלוטות לימפה ואף לתוך זרם הדם ולגרום למצב של שוק. במצב זה סיבוכים נוספים סיסטמיים עלולים להתרחש.

טיפול באזור המעורב: חלק נוסף חשוב מהטיפול בצלוליטיס הוא טיפול בעור עצמו. חבישות לחות עם מים פיסיולוגים (סליין) של העור יקלו על הכאבים והנפיחות ויסייעו להחלים. כמו כן שמירה על ניקיון של האזור חשובה בתהליך ההחלמה. מנוחה והרמה של הרגל המעורבת מסייעים בהחלמה על ידי הפחתה של הבצקת והנפיחות.

כמו כן, טיפול במצב הרפואי המשני אשר הוביל להתפתחות הצלוליטיס חשוב גם בתהליך ההחלמה וגם כדי למנוע הישנות של הצלוליטיס.

פרוגנוזה

עם טיפול הולם ומוקדם, זיהום צלוליטיס מחלים בממוצע תוך שבוע ימים. אם שיפור לא נצפה בתוך 24 עד 48 שעות, יש לשקול שינוי של הטיפול התרופתי או אבחנה אחרת. על אף הריפוי המהיר באופן יחסי, אלה שסבלו מצלוליטיס בעבר, נמצאים בסיכון מוגבר לפתח צלוליטיס פעם נוספת.

איך ניתן למנוע הישנות של צלוליטיס?

גם לאחר טיפול מוצלח והחלמה מלאה, חלק מהמטופלים יפתחו צלוליטיס פעמים נוספות. אצל רובם, הצלוליטיס יתפתח באותו אזור עורי.

מהם הדברים שניתן לעשות כדי למנוע הופעה חוזרת של צלוליטיס?

1. שמירה על שלמות העור. פציעות בעור כוללות חתכים, שריטות, כוויות שמש, כוויות קור עקיצות ושפשופים.
2. טיפול מיידי בפצעים חדשים. אם הבחנת בפצע, יש לטפל בו באופן מיידי באמצעות שטיפה של האזור במים וסבון, מריחה של משחה אנטיביוטית, כיסוי בתחבושת וניקוי יומי של האזור.
3. טיפול מהיר בזיהומים. כל זיהום כמו פטרת כף הרגל או אימפטיגו יכולים להוביל לצלוליטיס, ועל כן יש לטפל בכל זיהום עורי מוקדם ככל הניתן.
4. שמירה על עור נקי ולח. שמירה על ניקיון העור מסייעת בהפחתת החיידקים אשר גורמים לצלוליטיס. שמירה על לחות העור מסייעת במניעת סדקים המאפשרים חדירה של חיידקים אל תוך הגוף.
5. שמירה על ניקיון הציפורניים.
6. טיפול רפואי מיטבי במחלות רקע. מחלות רקע שונות כמו סכרת או מחלות כלי דם, עשויות להעלות את הסיכון לפתח צלוליטיס. טיפול מתאים במחלות הרקע יכול להפחית את סיכויי ההישנות.
7. שמירה על משקל תקין. מחקרים מראים שעודף משקל הוא גורם סיכון לצלוליטיס.
8. הפסקת עישון.
9. בדיקה יומית של אזורים נסתרים כמו כף הרגל לאיתור פצעים.

במידה וממשיכות להופיע הישנויות של צלוליטיס על אף זאת, אנטיביוטיקה יומית במינון נמוך יכולה לסייע במניעתן. טיפול זה רלוונטי בעיקר בקרב מטופלים הסובלים מצלוליטיס שלוש פעמים ויותר בשנה אחת.