כאמא לילדות בגילאי בית ספר, קיבלתי גם אני הנחיות בטיחות לקראת ל"ג בעומר, שם נכתב: "בל"ג בעומר, ב-10 השנים האחרונות קיימת עליה באחוז הפניות למיון עקב כוויות בהשוואה לשאר ימות השנה. כוויות מאש גלויה נחשבות כפגיעות חמורות ולרוב אף מסכנות חיים. מרבית התלמידים נכווים מגחלים בוערים או ממסמרים הנמצאים בקרשים."
לא יכולתי שלא להיזכר בכוויה שלי, שלהבדיל אירעה עקב רשלנות רפואית בזמן ניתוח, אולם בדומה עשויה לגרום לכוויות במדורות.
בזמן הניתוח, הרופאים לא ניקו את הרגל שלי היטב מחומר החיטוי, הנחשב דליק, והצמידו לרגלי מכשיר חשמלי שגרם להתלקחות.
זכיתי להיכנס "בלי" ולצאת "עם". ארבעה חודשים רצופים דיממתי מבין הרגליים וכמובן שהצלקות מתנוססות שם עד היום.
אנא, הקפידו להשגיח שהילדים לא ישתמשו בחומרי בעירה באש. כוויה כימית מחומרים להדלקת אש, היא סכנה אמיתית וסבל בל יתואר.
דרגות הכוויה
באופן גס, מחולקות הכוויות בהתאם לעומק הפגיעה בשכבות העור.
הדרגה הראשונה היא הקלה יותר ומתבטאת באודם, כאב ולעיתים נפיחות קלה.
הדרגה השנייה כבר מערבת שלפוחיות וכאב עז.
הדרגה השלישית, בה אני זכיתי, פוגעת בכל שכבות העור.
מה לעשות אם אירעה כוויה?
אז כמה טיפים הוריים להתנהלות נכונה.
חשוב לדעת שאסור בתכלית האיסור להסיר בגדים הדבוקים לכוויה. לגזור או לקרוע בלבד.
חשוב להשתמש במי ברז או במים קרים באזור הפגוע כדי לקרר את האזור (קרח במגע ישיר עלול להידבק לעור הפצוע). המלצה חמה: להחזיק בקבוקי מים (ולא רק בשביל לשתות) או דליי מים בקרבת המדורה.
להקלה אפשר להשתמש בקרם סילברול אם יש בנמצא (אותו יש להחזיק במקרר). הימנעו ממריחת וזלין, שמנים ובוודאי קרמים. אלו מחממים את הרקמה ולא נועדו לשלב זה. גם תרופות סבתא כמו קפה שחור או דבש מעלות את הסיכון לזיהום ואינן מומלצות כלל.
בכוויות חמורות יותר או שטח נרחב חשוב לפנות מייד לעזרה רפואית ובינתיים בנוסף לכל הכתוב מעלה, להקפיד לשטוף את אזור הכוויה תחת מים זורמים קרים במשך דקות ארוכות. בזמן הפנייה לעזרה אפשר לנסות לטבול את הגפה בדלי מלא מים או להיעזר במטלית ספוגה במים (ולהקפיד להרטיבה כל הזמן כדי למנוע הידבקות הבד) אם הכוויה באזורים אחרים.
המלצה נוספת- הימנעו מפיצוץ שלפוחיות באזור הכוויה. הדבר גורם לזיהומים והצטלקויות.
שיהיה לנו חג בטוח ושנשכיל לצלול מטה בסטטיסטיקת הכוויות.
