כינת הראש

מהי כינת הראש?

כינת הראש (Head Lice/Pediculosis Capitis) הנה חרק טפילי קטן המדביק את קרקפת האדם. כינת הראש היא הנפוצה מבין שלושת מיני הכינים המדביקות בני אדם.

כיצד מועברות כיני הראש?

כינת הראש נפוצה באוכלוסיות שונות ,בכל הגילאים ובכל רחבי העולם, אך הבעיה שכיחה בעיקר בקרב ילדים בגילאי 4-14. בניגוד לאמונה הרווחת, כינת הראש לא יכולה לקפוץ או לעוף, אלא היא מתפשטת בזחילה לאורך קבוצות שיער ובמגע בין ראש לראש.

גורמי סיכון להדבקה כוללים:

• מין נקבה
• מספר גדול של ילדים במשפחה
• שיתוף מיטות, ביגוד ומברשות שיער

כינת הראש – מחזור החיים

כינת הראש ניזונה מדם אנושי. אורכה כ-2-3 מ"מ והיא בעלת גוף שטוח, מוארך ואפור אשר הופך לאדמדם לאחר אכילה. הכינה נאחזת בשערה באמצעות שש רגליה ועוברת במהירות משערה אחת לאחרת. לכינת הראש יש חומר נוגד קרישה המופרש ברוק, ובאמצעותו היא יכולה להזין את עצמה מהדם שבקרקפת. ללא מזון, מתה הכינה תוך יום עד יומיים. בתהליך ההתרבות, הכינה הנקבית מצמידה את ביציה לשערה במקום הקרוב לקרקפת, ויכולה במהלך חייה להטיל 50-100 ביצים בשיעור של 3-6 ביום. נרתיקי הביצים החדשים נראים חומים אך לאחר שהביצים בוקעות, הם הופכים ללבנים ונראים ביתר קלות.

מאפיינים קליניים וסימפטומים

כינת הראש גורמת בדרך כלל לגרד וגירוי בקרקפת. הכינים מעדיפות את אזור העורף והצוואר והאזור שמאחורי האוזניים. בדרך כלל קל לאתר את הביצים לאחר בקיעתן כגרגרים לבנים דביקים על השערה. הגירוד הממושך יכול לגרום לקשקשת משנית וגלדים על פני הקרקפת.

מהם הסיבוכים של כינים?

סיבוכים משניים לזיהום בכינת הראש יכולים עשויים לכלול:

• דרמטיטיס הנראה כרבדים אדומים וקשקשיים על פני הקרקפת
• זיהום חיידקי משני (למשל: אימפטיגו) בגלל גירוד ופציעה של העור
• קשרי לימפה מוגדלים ורגישים באזור הראש והקרקפת

איך מאבחנים כינים?

חשוב לזהות את הכינה או את הביצים על מנת לבצע אבחנה נכונה. ייתכן שיהיה קשה לאתר את הכינה, מאחר שלרוב ישנן כ-10-20 כינים בוגרות בכל מושבה. האזורים המומלצים לחיפוש הם מאחורי האוזניים ובצוואר. ניתן להבחין בהן במיוחד תחת אור יום מאחר והן מעדיפות אזורים מוצלים. ניתן להשתמש במסרק כינים מיוחד כדי לזהות (ולהסיר) כינים חיות.

טיפול בכינת הראש

הטיפול בכינים מורכב בדרך כלל מתכשיר ייעודי משולב בהסרה מכאנית. קבוצות התכשירים העיקריות כוללות חומרי הדברה, קוטלי חרקים, פרמטרין ותכשירים משולבים.

כלל חשוב בטיפול בכינים, הוא שיש לטפל בכל בני המשפחה בו זמנית. כמו כן, יש לתת מנה טיפולית שנייה כ- 7-10 ימים לאחר הראשונה, מכיוון שהביצים עלולות לשרוד ולאפשר לכינים חדשות לבקוע. חיסול מוחלט של הביצים דורש לעיתים הסרה ידנית, מכיוון ששטיפה פשוטה אינה יעילה. מסרק כינים יכול לשמש טיפול בלעדי בילדים בעלי שיער חלק באורך קצר/בינוני, אם מסרקים את הילד מדי יום במשך עשרה ימים.

יש לבחור בתכשירים נגד כינים שקיבלו אישור ממשרד הבריאות בלבד. כמו כן, יש לקרוא בתשומת לב את הוראות השימוש הנלוות לתכשיר ולהקפיד לנהוג לפיהן.

הכינים מסוגלות לחיות שלא על גוף האדם – לכל היותר יום או יומיים. לכן, רצוי לחטא בגדים, מגבות, מצעים וכלים נוספים שבהם משתמש הילד.

כישלון טיפולי – מדוע?

כישלון במיגור הכינים הנו בעיה נפוצה ומתסכלת. הסיבות העיקריות הן:

• הדבקה חדשה מאדם אחר או מבן משפחה שלא טופל
• טיפול שיושם בצורה לא נכונה
• עמידות של הכינים לטיפול
• אבחון מוטעה

מניעת הדבקה בכינת הראש

קשה למנוע התפשטות של כינים אצל ילדים. יש לעודד ולהדריך את הילד לא לשתף חפצים כמו כובעים, מסרקים ומברשות או להשתמש בשל ילד אחר. תוכנית מודעות קהילתית או בית ספרית מעלה את המודעות ועוזרת להורים למנוע.