אימפטיגו

מה זה אימפטיגו?

אימפטיגו (Impetigo) הנו זיהום עור חיידקי שכיח ומדבק מאוד, המתפשט באמצעות מגע בין עור לעור. זהו אחד מזיהומי העור השכיחים ביותר אצל ילדים, אך הוא יכול להופיע גם במבוגרים ובעיקר ספורטאים. במרבית המקרים מדובר במחלה קלה יחסית,שחולפת בתוך מספר שבועות ללא טיפול. על אף זאת, טיפול תרופתי מומלץ, לשם הקטנת הסיכויים להדבקה ולסיבוכים.

מי נמצא בקבוצת הסיכון?

אימפטיגו שכיח בעיקר בקרב ילדים צעירים בגילאי 2-5 ש' ובקרב ספורטאים. מעל 10% מהילדים יסבלו לפחות פעם אחת מאימפטיגו במהלך שנות הילדות. כמו כן, ספורטאים העוסקים בספורט שמערב מגע קרוב , כמו פוטבול או היאבקות, נמצאים גם הם בסיכון מוגבר. מכיוון שהחיידק שגורם לאימפטיגו משגשג בסביבה לחה עם טמפרטורה גבוהה, מקומות לחים מהווים סביבה מתאימה להדבקה ולכן גם שחיינים נמצאים בקבוצת הסיכון.

מהם הגורמים לאימפטיגו?

החיידקים סטרפטוקוקוס (Streptococcus) וסטפילוקוקוס (Staphylococcus) אחראיים על רוב מקרי ההדבקה באימפטיגו. החיידקים חודרים לתוך העור דרך כל סדק המאפשר זאת: חתך, שריטה, נשיכה, פריחה או כוויה. ברגע שהחיידק חודר אל העור, הוא יוצר דלקת בשכבות העליונות של העור. כמו כן, ניתן להידבק באימפטיגו בעקבות מגע עם חפץ מזוהם בחיידק כמו מגבות, ציוד ספורט או בגדים.

אימפטיגו

מהם הסוגים של אימפטיגו?

קיימים שני סוגים עיקריים של אימפטיגו, אימפטיגו ללא שלפוחיות ואימפטיגו עם שלפוחיות.

1. אימפטיגו ללא שלפוחיות: (Non bullous impetigo) זהו הסוג הנפוץ יותר. מתחיל כפצע אחד או מספר פצעים אדומים ומגרדים, המתפוצצים והופכים לגלדים בצבע דבש. הפצעים מתפרצים במהירות והעור סביבם הופך אדום. בלוטות לימפה אזוריות עשויות להרגיש נפוחות וכואבות. בגלל שהמעורבות היא של שכבות העור העליונות, הריפוי לרוב לא מותיר צלקת. גירוד של הפצעים יכול לגרום להתפשטות של הזיהום לאזורים אחרים על גבי העור, וזו גם החשיבות העיקרית של הטיפול. הנגעים יכולים להופיע בכל מקום בגוף, אך שכיחים בעיקר באזור הפנים, הידיים והרגליים.
2. אימפטיגו עם שלפוחיות: (Bullous impetigo) מצב זה שכיח בעיקר אצל בני שנתיים ומטה, ומתאפיין בדרך כלל בהופעה של שלפוחיות מלאות נוזל על פני העור. בתחילה, השלפוחיות מכילות נוזל עכור או צהוב ובהמשך, השלפוחיות נפתחות ונוצרים כיבים עם גלדים.

מהם גורמי הסיכון?

מספר מצבים מעלים את הסיכון להידבקות באימפטיגו:

• גיל – הזיהום שכיח יותר אצל בני שנתיים עד חמש
• מזג אוויר חם ולח
• תנאי חיים צפופים (בסיסי חיילים, פנימיות ומועדוני סטודנטים)
• מחלת עור קיימת (למשל: דלקת עור אטופית, סקביאס)
• פגיעה בשלמות העור (עקיצות חרקים, אבעבועות רוח)

מהו הטיפול באימפטיגו?

ללא טיפול, עלול להתפתח זיהום חמור יותר הנקרא אקתימה (Ecthyma) . הזיהום חודר לשכבות עמוקות יותר בעור וגורם להיווצרות שלפוחיות כואבות שבהמשך הופכות לכיבים פתוחים ועמוקים. גלדים עבים מתפתחים על גבי הכיבים והעור שמסביב מאדים. בגלל המעורבות של שכבות עור עמוקות יותר, צלקות עשויות להיווצר בתהליך הריפוי.

הטיפול המקובל באימפטיגו כולל אנטיביוטיקה מקומית למריחה על העור או אנטיביוטיקה סיסטמית, בהתאם לחומרת המחלה.

גם להיגיינה של העור יש תפקיד מפתח בתהליך ההחלמה מאימפטיגו. מספר המלצות שנמצאו יעילות בתהליך ההחלמה ובמניעת הישנות:

• שטיפת העור הנגוע במים חמים וסבון, ושפשוף עדין של הגלדים ושאריות העור שהצטברו
• מריחת משחה אנטיביוטית בתדירות הנכונה לפי הוראות הרופא
• חבישת העור המעורב (גם עוזר בתהליך ההחלמה וגם מקשה על גירוד ומונע הדבקה)

עם טיפול נכון, אימפטיגו אינו מדבק יום עד יומיים לאחר ההתפרצות. ללא טיפול, אימפטיגו חולף מעצמו לאחר שבועיים עד ארבעה שבועות. במהלך הזמן הזה, יש סיכון גבוה יותר לפתח שלפוחיות נוספות או סיבוכים כמו אקטימה.

מניעה של אימפטיגו

כדי להימנע מהדבקה של אחרים וכמו כן מהדבקה של אזורים נוספים בגוף, מומלץ להיצמד להנחיות הבאות:

• הימנעות ממגע עור – לעור עם אחרים
• שמירה על הפצעים הפתוחים נקיים וחבושים
• הקפדה על רחיצת הידיים לאחר כל מגע בעור הנגוע
• הימנעות מגירוד הפצעים
• הימנעות משיתוף חפצים אישיים עם אחרים (מגבות, בגדים, צעצועים וכו')