מלאנוניכיה / פס שחור בציפורן
מה היא מלאנוניכיה / פס שחור בציפורן?
מלאנוניכיה (Melanonychia) היא פיגמנטציה של מיטת הציפורן המופיעה על רקע שגשוג מלאנוציטים ו/או הצטברות פיגמנט המלאנין המיוצר על ידם. התופעה מתייצגת לרוב כפס אורכי אחד או יותר, בצבע חום או שחור, ויכולה להופיע בציפורני הידיים ו/או הרגליים. שינוי הצבע במקרה זה מתחיל בדרך כלל במיטת הציפורן, ועם גדילתה – נמשך עד לחלק המרוחק של הציפורן, ליצירת Longitudinal melanonychia striata. המלאנוניכיה עשוייה להופיע בציפורן בודדת או במספר ציפורניים.
בדיקת רופא עור מומלצת עבור כל מלאנוניכיה / פס שחור בציפורן, מאחר וחלק מהגורמים להופעתה כוללים מצבים רפואיים משמעותיים. במצבים מסויימים תדרש ביצוע ביופסיה מהציפורן לאבחנה מדוייקת.
סוגים של מלאנוניכיה / פס שחור בציפורן:
קיימים שני סוגים עיקריים של מלאנוניכיה:
- מלאנוניכיה הנובעת מפעילות יתר של מלאנוציטים (Melanocytic activation) – בסוג זה קיים ייצור מוגבר של מלאנין והיווצרות משקעים בציפורן, ללא שגשוג של תאי פיגמנט.
- מלאנוניכיה הנובעת משגשוג של מלאנוציטים (Melanocytic hyperplasia) – בסוג זה קיים ריבוי של תאי הפיגמנט עצמם, המלאנוציטים, במיטת הציפורן.
הגורמים לפס שחור בציפורן
ציפורני הידיים והרגליים הן בדרך כלל שקופות ונטולות פיגמנט. מלאנוניכיה נגרמת כאשר תאי הפיגמנט הנקראים מלאנוציטים, מייצרים מלאנין חום השוקע בתוך הציפורן. משקעי המלאנין מתגבשים בדרך כלל לצברים כהים בצבע חום או שחור, ובמקביל לתהליך הגדילה והצמיחה של הציפורן, מתקבל מראה של פס אורכי.
משקעים אלו של מלאנין נגרמים כאמור בשני מנגנונים עיקריים, שלהם סיבות רקע שונות:
מלאנוניכיה הנובעת מפעילות יתר של מלאנוציטים, היא השכיחה ביותר ועשוייה להיגרם על ידי הסיבות הבאות:
- הבדלי מוצא וגזע
- טראומה לאזור הציפורן (תסמונת התעלה הקרפלית, כסיסת ציפורניים, דפורמציה של כף הרגל שגורמת לחיכוך של הציפורן עם הנעליים וכו')
- זיהומי ציפורניים, כגון פטרת ציפורניים
- פסוריאזיס
- ליכן פלאנוס (Lichen planus)
- יבלות ויראליות, כגון מולסקום קונטגיוזום
- סרטן העור
- תסמונות מטבוליות (פעילות יתר של בלוטת התריס, תפקוד לקוי של הורמון הגדילה, קושינג, אדיסון)
- עודף ברזל
- זאבת/לופוס (Lupus)
- איידס
- תרופות (אנטי מלריה, תרופות כימותרפיות)
- דימום מתחת לציפורן (בעקבות ריצת jogging, או נפילת חפץ כבד על הציפורן). מתייצג לרוב ככתם בגוון כחול/אפור, דמוי מלאנוניכיה, בקטע הציפורן שנחבל.
גורמים אחרים להופעת פס שחור בציפורן כוללים מגע עם טבק, צבע לשיער, חינה ועוד. בני אדם ממוצא אפריקאי הם בעלי השכיחות הגבוהה ביותר של הופעת מלאנוניכיה.
מלאנוניכיה הנובעת מריבוי של מלאנוציטים עשוייה להיגרם על ידי הסיבות הבאות:
- שומות או כתמי לידה (בדרך כלל שפירים)
- נגעים שפירים אחרים
- מלנומה של הציפורן (Subungual melanoma)
אבחנה של מלאנוניכיה / פס שחור בציפורן
אבחנה של מלאנוניכיה מורכבת ממספר בדיקות דיאגנוסטיות:
רופא העור יתחיל בבדיקה פיזיקלית של כל הציפורניים בידיים וברגליים. הבדיקה הגופנית כוללת איתור של הציפורניים המעורבות, הסתכלות על הציפורן וחיפוש אחר שינויים מבניים, ובחינת הצבע, הגודל, הפיזור והצורה של המלאנוניכיה. בנוסף, רופא העור יבחן את ההיסטוריה הרפואית במטרה לאתר מחלת רקע או סיבה רפואית אחרת שעשוייה להסביר את היווצרות המלאנוניכיה.
השלב הבא באבחנה היא בדיקה דרמוסקופית על ידי מיקרוסקופ ידני בלתי פולשני שמאפשר הסתכלות קרובה מוגדלת יותר על הציפורן. רופא העור יאתר בראש ובראשונה סימנים מחשידים, שעשויים להעיד על כך שהמלאנוניכיה איננה שפירה. הסימנים שיכולים להחשיד למלנומה של הציפורן הם:
- פיגמנטציה לא אחידה המערבת יותר משני שלישים משטח הציפורן
- פיגמנט חום כהה-שחור, חריג בצבעו
- פיגמנט מעורב: בדרך כלל פיגמנט חום המערב פיגמנט שחור או אפור
- פיגמנטציה שנראית גרגירית בדרמוסקופ
- שינוי מבנה וצורת הציפורן
- רוחב הפסים הפיגמנטריים
- אחידות רוחב הפסים לאורך הציפורן
- פיגמנטציה המערבת את קפל העור בבסיס הציפורן והעור הסמוך לו
מלבד חיפוש סימנים למלנומה של הציפורן, הרופא ישקלל את הממצאים של הדרמוסקופיה והבדיקה הגופנית לאיתור גורמי סיכון למלנומה (כגון ריבוי שומות) על מנת לאבחן את הסוג והגורם של המלאנוניכיה.
לאחר שני השלבים האלה, במידה ואכן קיים חשד למלנומה של הציפורן, יבצע הרופא ביופסיה של הציפורן.
אם לא נמצאו גורמי סיכון ו/או סימנים המצביעים על תהליך ממאיר, ניתן לעקוב אחר שינויים עתידיים בפיזור הפיגמנט בצפורן באמצעות צילומים דיגיטלים עוקבים של הממצא. דימום מתחת לצפורן יתקדם בהדרגה במעלה הצפורן הצומחת, יהפוך צהבהב וייספג ספונטנית תוך מספר שבועות. פיגמנטציה מזיהום פטרייתי תעלם לאחר מספר חודשי טיפול סיסטמי בפטרת.
אופציות טיפוליות בפס שחור בציפורן:
הגישה והטיפול במלאנוניכיה משתנה כתלות בגורם להופעתה. במידה והיא נובעת מסיבה שפירה שאינה סרטנית, אזי ברוב המקרים אין צורך בטיפול. במידה והמלאנוניכיה משנית לטיפול תרופתי, הרופא עשוי להסתפק במעקב תקופתי , ישקול החלפה או השהייה של הטיפול במידה והדבר אפשרי. אופציות טיפוליות אחרות תלויות בגורם וכוללות:
- טיפול אנטיביוטי או אנטי פטרייתי כאשר הגורם הוא זיהומי
- טיפול ואיזון מחלת הרקע שגורמת למלאנוניכיה
- במידה והמלאנוניכיה הנה ממאירה או סרטנית, ובמקרה של מלנומה של הציפורן, אזי יש להסיר את הגידול ומיטת הגידול לחלוטין
תוצאות מאוחרות של מלאנוניכיה
תוצאות מאוחרות של מלאנוניכיה עלולים להיות עיוות הציפורן והאצבע הנגועה במקרה של גידול סרטני, פיצול והסדקות של הציפורן, או התעבות ועכירות הגוון של הציפורן.
מבט קדימה
למלאנוניכיה שהגורם שלה שפיר יש פרוגנוזה מעולה, וברוב המקרים המצב לא דורש טיפול מיוחד. עם זאת, כשמדובר בשומה תחת הציפורן או פיגמנטציה על רקע אתני, המלאנוניכיה אינה נעלמת מעצמה, ועלולה להוות פגם אסתטי.
הפרוגנוזה של מלאנוניכיה שאובחנה כמלנומה של הציפורן, אינה טובה, אלא אם היא מאובחנת בשלב מוקדם ע"י ביופסיה. בגלל הדימיון לפיגמנטציה שפירה של הציפורן, חלק ממקרי המלנומה של הציפורן מאובחנים בשלב מתקדם. המצב דורש הסרה שלמה של הגידול.