מולוסקום קונטגיוזום

מה זה מולוסקום קונטגיוזום?

מולוסקום קונטגיוזום ( Molluscum contagiosum) הוא זיהום עור נגיפי שכיח ומדבק בגילאי ילדות, הגורם להופעת צברים מקומיים של פפולות על גבי האפידרמיס (השכבה החיצונית של העור). הזיהום מופיע בעיקר אצל ילדים מגיל שנה ועד גיל 11. המחלה באה לידי ביטוי כיבלות ויראליות דמויות כיפה בצבע העור שבמרכזן מעין שקע קטן טבורי. לרוב, המחלה באה לידי ביטוי במספר קטן של יבלות, אך לעיתים עלולות להופיע על העור עשרות רבות של יבלות. היבלות אינן מסכנות את הבריאות והן לרוב בעיה אסתטית בלבד. היבלות עלולות להופיע גם במבוגרים – בעיקר בקרב אלה שסובלים ממערכת חיסון מדוכאת או מוחלשת.

מי נמצא בקבוצת הסיכון?

מולוסקום קונטגיוזום משפיע בעיקר על תינוקות וילדים קטנים מתחת לגיל 10. הזיהום נפוץ יותר באקלים חם ובסביבה צפופה. מתבגרים ומבוגרים נדבקים לעיתים קרובות פחות. מולוסקום קונטגיוזום נוטה להיות מפושט יותר ולהימשך זמן רב יותר אצל ילדים שסובלים בנוסף מאטופיק דרמטיטיס, בגלל הליקויים האופייניים במחסום העור. כמו כן, הזיהום יכול להיות נרחב גם בקרב חולים ב-HIV או בחולים עם מערכת חיסונית מוחלשת מסיבות אחרות.

מה גורם למולוסקום קונטגיוזום?

מולוסקום קונטגיוזום נגרם על ידי נגיף בשם פוקסווירוס (Poxvirus). מוכרים לפחות 4 תתי-סוגים של הוירוס. ישנן מספר דרכים בהן הוירוס מופץ: מגע ישיר בין עור לעור, מגע עקיף באמצעות מגבות משותפות או חפצים משותפים אחרים, הדבקה מקומית עצמית מאזור אחד בעור לאזור אחר, ומגע מיני. ההדבקה בנגיף מתרחשת בתנאים רטובים, למשל כאשר ילדים מתרחצים או שוחים יחד. תקופת הדגירה היא בדרך כלל כשבועיים, אך יכולה להימשך כשישה חודשים.

מהם המאפיינים הקליניים של מולוסקום קונטגיוזום?

זיהום במולוסקום קונטגיוזום מתייצג עם קבוצות של יבלות ויראליות קטנות ועגולות, בעלות גבול ברור. גודל היבלות נע בין 1-6 מ"מ, הן בדרך כלל בגוון העור, אם כי עשויות להיות לבנות, ורודות או חומות. לעיתים קרובות הן יהיו בעלות מראה שעווה מבריק, עם מכתש קטן במרכז (מראה שלעיתים מתואר כ"טבורי"). מספר היבלות משתנה מאדם לאדם ויכול לנוע בין כמה בודדות למאות. האזורים האופייניים הם חמים ולחים כמו למשל בית השחי, מאחורי הברכיים, המפשעה ואזורי אברי המין. כמו כן, היבלות יכולות להופיע על גבי השפתיים ולעיתים רחוקות גם בתוך חלל הפה. לעומת זאת, הן אינן מופיעות על גבי כפות הידיים והרגליים. מולוסקום גורם לעיתים קרובות לדרמטיטיס סביב העור המעורב, אשר הופך אדמומי, יבש ומגרד. השלב שבו מופיעה הילה אדמדמה מסביב ליבלת, הוא אינדיקציה להתחלת החלמתה. עם החלמת הנגעים, הם עשויים להתכסות בגלדים ולגרד מאוד למשך שבוע-שבועיים.

מולוסקום

סיבוכים של מולוסקום קונטגיוזום

סיבוכים של הנגיף יכולים לכלול:

• זיהום בקטריאלי משני לגירוד (למשל: אימפטיגו).
• דלקת לחמית כאשר העפעף מעורב
• אקזמה/דרמטיטיס מפושטים משניים לזיהום במולוסקום. מייצג למעשה תגובה אימונולוגית של הגוף כנגד הנגיף
• מספר רב של נגעים גדולים מהרגיל של מולוסקום עשויים להופיע אצל חולים מדוכאי חיסון ולעיתים קרובות הם מערבים את הפנים.
• הצטלקות

אבחנה של מולוסקום קונטגיוזום

מולוסקום קונטגיוזום מאובחן בדרך כלל על פי המראה הקליני האופייני או על ידי דרמטוסקופיה. לעיתים קרובות ניתן לראות גופיפים לבנים במרכז הפפולות. לעיתים נדירות, במקרה של ספק ,האבחנה נעשית באמצעות ביופסיה של העור המעורב.

אבחנה של מולוסקום קונטגיוזום

מולוסקום קונטגיוזום מאובחן בדרך כלל על פי המראה הקליני האופייני או על ידי דרמטוסקופיה. לעיתים קרובות ניתן לראות גופיפים לבנים במרכז הפפולות. לעיתים נדירות, במקרה של ספק ,האבחנה נעשית באמצעות ביופסיה של העור המעורב.

מה הטיפול במולוסקום?

לא קיים טיפול יחיד מוצלח בנגיף המולוסקום, מכיוון שכיום אין אנו מסוגלים לחסל את הנגיף לחלוטין . במרבית המקרים אין צורך בטיפול מיוחד והנגיף חולף ספונטנית.

טיפולים פולשניים כוללים: קריותרפיה (הקפאה ע"י חנקן נוזלי), הסרה של הנגעים באמצעות כירורגיה עדינה, אלקטרוכירורגיה או צריבה בלייזר. יש לנקוט זהירות בטיפולים אלה מאחר והם עשויים להוביל להדבקה עצמית באזורים אחרים והצטלקות.

טיפולים תרופתיים כוללים: שימוש בחומרי חיטוי מקומיים כמו תמיסת יוד או מי חמצן, קרם פודופילוטוקסין, חומצה סליצילית ותמיסת קנתרידין. כמו כן, ניתן לטפל בדרמטיטיס המשני באמצעות סטרואידים טופיקליים חלשים כמו קרם הידרוקורטיזון.

אצל מטופלים בעלי מערכת חיסונית חזקה, הדבקה במולוסקום קונטגיוזום אינה מהווה סכנה. בילדים, כמעט חצי מהמקרים מחלימים לחלוטין ספונטנית לאחר שנה, וכשני שלישים מהמקרים מחלימים לאחר שנה וחצי (עם וללא טיפול). מגע עם אדם נגוע בהמשך, עלול להוביל להדבקה חדשה. עם זאת, בנוכחות ליקוי חיסוני משמעותי, הזיהום יכול להיות מתמשך ומפושט.

ד"ר איילת אולך

מולוסוקום קונטגיוזום מדבק רק בזמן שהזיהום פעיל. כדי להפחית את סיכויי ההדבקה מומלץ לשמור על ידיים נקיות, להימנע מגירוד או גילוח, לכסות את הנגעים הגלויים בבגדים או בתחבושות מתאימות ולהימנע מרחיצה משותפת, שיתוף של מגבות, בגדים וחפצים אישיים אחרים.

טיפול במולוסקום בילדים – ד"ר איילת אולך

באוכלוסיית הילדים חשוב להתאים את סוג הטיפול לגיל הילד, לרמת הרגישות של הילד לכאב, לסוג ולגודל היבלות ולמיקומם.
במקרים של יבלות קטנות באזורי גוף לא רגישים, ניתן לטפל בתמיסת קנתרידין – תמיסה המופקת מגחליליות המונחת ע"י הרופא על כל יבלת במרפאה. טיפול זה אינו מלווה בכאב, כעבור 24-48 שעות מופיעה שלפוחית באזור שעבר טיפול ועם החלמת השלפוחית המולסקום נעלם.

במקרים של יבלות גדולות ועסיסיות יותר, הסרת המולוסקום נעשה בעזרת כפית כירורגית. לפני התחלת הפעולה מורחים משחה מאלחשת (אמלה) על היבלות. יש צורך בהמתנה של 40 דקות עד להרדמות המקום טרם התחלת הפעולה. האלחוש מפחית משמעותית את הכאב שיכול להווצר עקב הפעולה.

במקרים של אזורים רגישים כגון הפנים ,סביב העיניים, איבר המין ופי הטבעת הטיפול מותאם באופן אישי לכל מקרה. לאחר אלחוש, ניתן לטפל ע"י כפית כירורגית או מחט חשמלית לפי המופע הקליני ובהתאם לגיל המטופל. במקרים מורכבים או מפושטים לעיתים ההמלצה היא להסיר את הנגעים תחת טשטוש (עם מסיכה) במסגרת מרפאתית בבית חולים.

לעיתים, המולסקום יותר עקשני או מפוזר בצורה מיקרוסקופית שאינה נראית לעין ונזקקים לטיפול/ים חוזרים.
יחד עם החשיבות במיגור התופעה, הפחתת סימפטומים נלווים כגון גרד או כאב וההפרעה האסטתית שנגרמת מיבלות המולוסקום, חשוב לטפל בצורה שאינה טראומטית לילד ועם תוצאות טובות במספר קטן יותר של טיפולים.