זיהומי עור

מהו זיהום עורי?

העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף ולו תפקידים רבים. אחד מתפקידיו החשובים הוא להוות מחסום ראשוני המכסה ומגן מפני חדירה של מחוללי מחלה, זיהומי עור ווגורמים מזיקים אחרים אל תוך הגוף.

פגיעה בעור מאפשרת לאותם גורמים לחדור פנימה ולגרום לזיהום. פגיעה זו יכולה להיות פיזית – כאשר חתך, פצע או כוויה פוגעים בשלמות מבנה העור, או תפקודית – כאשר המערכת החיסונית אינה חזקה דיה, בגלל מחלה או טיפול תרופתי.

חלק מזיהומי העור מוגבלים לאזור קטן בשטח החיצוני של העור, בעוד שזיהומי עור אחרים יכולים לחדור לרקמות העמוקות ובמקרים חמורים אף להתפשט לאיברים אחרים דרך מחזור הדם.

פרונקל

ניהול הטיפול בזיהום נקבע על-פי חומרת הזיהום ומיקומו בעור, ובהתחשב במחלות הרקע של המטופל.

זיהומי עור מסווגים על פי חומרתם (מזיהום עורי קל ולא מסובך ועד זיהום עורי מורכב הכולל רקמה נמקית). זיהומים פשוטים לרוב יערבו מחולל מחלה אחד ויהיו מוגבלים לאזור בודד. לעומת זאת, זיהומים מורכבים נוטים לערב מספר מזהמים שונים ("פולי-מיקרוביאליים") ועשויים להתייצג עם סימני דלקת סיסטמיים.

בזיהומי עור פשוטים, טיפול אנטיביוטי מקומי יספיק לרוב, בעוד שבזיהומים מורכבים יש לשקול הסרה של הרקמה המעורבת וכיסוי אנטיביוטי רחב יותר. כמו כן, זיהומי עור קלים המוגבלים לשכבה השטחית בעור יכולים להיות מטופלים במסגרת ביתית, בעוד שזיהומים מורכבים המערבים רקמות עמוקות מצריכים על פי רוב טיפול תוך ורידי במסגרת אשפוז.

זיהומי עור – גורמים

הזיהומים מסווגים לפי הגורם המחולל, כאשר ארבעת הגורמים העיקריים הנם חיידקים, וירוסים, פטריות ופרזיטים:

1. זיהום עור חיידקי (בקטריאלי) – באופן טבעי, חיידקים נמצאים על גבי עורנו. עם זאת, לרוב הם אינם מזיקים ונחשבים לחלק מהפלורה הטבעית שלנו. לעיתים, פגיעה בעור וביכולתו להוות מחסום תקין עלולה להעלות את הסיכון לפתח זיהום עורי חיידקי. המזהמים השכיחים ביותר הם סטפילוקוקוס, וסטרפטוקוקוס. הביטוי הקליני של הזיהומים מתאפיין ב –

• • • צלוליטיס
    • פוליקוליטיס
    • אימפטיגו
    • מורסות

צלוליטיס

2. זיהומי עור ויראליים – וירוסים שגורמים לזיהומי עור חודרים לגוף דרך סדק בעור או מגע ישיר עם אדם חולה או חפץ נגוע. הסוגים הנפוצים ביותר של וירוסים שגורמים לזיהומי עור הם הרפס סימפלקס, הרפס זוסטר, HPV, ומולוסקום מקבוצת הפוקסוירוס.

• • הרפס סימפלקס מסוג 1 (HSV-1)
  • הרפס סימפלקס מסוג 2 (HSV-2)
  • הרפס זוסטר
  • מולוסקום קונטגיוזום

3. זיהום עור פטרייתי – פטריות מתפתחות בדרך כלל באזורים חמים ולחים בגוף כמו בין בהונות הרגליים, מתחת לציפורניים, באזורי גניטליה, מתחת לחזה ובין קפלי עור. זיהומי עור פטרייתיים נגרמים לרוב על ידי שמרים או דרמטופיטים (קבוצה של פטריות המשגשגת באזורים עם קרטין , כמו השכבה החיצונית של העור, השיער והציפורניים). הביטויים הקלינים מתאפיינים כ –

• • פטרת כף הרגל
  • תפרחת מגרדת
  • פטרת הצפורנים
  • פטרת השיער והקרקפת
  • שפשפת

4. זיהום עור פרזיטרי (טפילי): סוגים אלה של זיהומיים נגרמים על ידי טפיל.

• • כינת הראש
  • סקביאס

מי נמצא בסיכון לזיהום בעור?

גורמי סיכון לזיהומי עור כוללים:

• גיל – ילדים וזקנים
• מערכת חיסונית מוחלשת (משנית למחלה או טיפול תרופתי)
• מחלות רקע – מחלות כלי דם (בעיקר הפרעות בזרימת הדם), סכרת, מחלות לב, ריאה, כבד או כליה (בעיקר מטופלי דיאליזה)
• חוסר ניידות – שהייה ממושכת באותה תנוחה בין אם משנית לשיתוק שרירי, עצבי או למחלה חולפת, מהווה גורם סיכון לזיהומי עור
• תת תזונה או השמנת יתר
• טראומה
• חשיפה למקורות מים מזוהמים
• צריכת אלכוהול

מהם הסימפטומים של זיהום בעור?

הסימפטומים תלויים בסוג ומיקום הזיהום. הסימפטומים השכיחים ברוב הזיהומים העוריים כוללים סימנים של דלקת בעור כמו אודם, כאב, נפיחות, חום וירידה בתפקוד. סימנים נוספים כוללים פריחה, בצקת, הפרשה של מוגלה, גרד ותחושת עקצוץ.

איך מאבחנים זיהום בעור?

אבחון של זיהום עורי כולל מספר בדיקת דיאגנוסטיות: אנמנזה (תשאול המטופל), בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה, תרבית עור, ולעיתים ביופסיה.
המראה הייחודי של הנגעים ומיקומם על פני העור יסייע בקביעת האבחנה. ההתפשטות או ההחמרה של הנגעים עד למועד האבחון , כמו גם היסטוריית החשיפה למזהמים של המטופל, החשיפה לבעלי חיים, הגיל, הרקע הרפואי ואורח החיים מהווים גם הם שיקולים חשובים בביסוס האבחנה.

עם זאת, קיימים זיהומי עור הדורשים שימוש בכלים נוספים על מנת להגיע לאבחנה סופית: משטח לתרבית בקטריולוגית מהנגע המזוהם ובמידת הצורך הדמיית אולטראסאונד של הרקמות הרכות, CT, ו-MRI יכולים לעזור בקביעת עומק הזיהום. זאת במיוחד כאשר למטופל יש נגעים שמתקדמים מהר או עדות למעורבות סיסטמית (חום, ירידת לחץ דם, קשיי נשימה). אמצעי אבחון אלה אלו יסייעו באיתור אבצסים עמוקים או נוכחות של גז ברקמה (המיוצר על ידי חיידקים). עם זאת הממצאים בבדיקות הדמייה אלו אינם בהכרח ספציפיים לזיהומים סוערים (כמו למשל necrotizing fasciitis).

מהו הטיפול בזיהום עור?

הטיפול בזיהום עורי תלוי בסוג הזיהום, במחולל, בהיקף הזיהום ובחומרתו. חלק מזיהומי העור יחלפו מעצמם ללא טיפול מיוחד. כאשר יש צורך בטיפול, הוא עשוי לכלול שימוש במשחה אנטיביוטית ונוגדי דלקת על האזור הנגוע ומתן טיפול אנטיביוטי פומי במצבים קלים. טיפול תרופתי סיסטמי דרך הוריד או פרוצדורות כירורגיות אחרות יידרשו במצבים מורכבים.

מחפשים רופא עור לאבחון וטיפול בזיהום עור? פנו לאחד מרופאי העור הבכירים שלנו ותהינו מזמינות גבוהה, יחס אישי ומענה מקצועי ברמה הגבוהה ביותר.